הצטרפו לניוזלטר שלנו
קבלו עדכונים שווים למייל לפני כולם
אנחנו לא שולחים ספאם. צפו במדיניות הפרטיות שלנו
ירושלים עבורי היא העיר שבה נבטו זרעים משמעותיים של דרכי המקצועית והאישית. הגעתי אליה אחרי השירות הצבאי ללימודי משפטים, וביליתי בה מספר שנים טובות שהשפיעו עליי עמוקות.
בְּתוֹךְ הַלֵּב שֶׁלִּי בַּיִת בְּתוֹךְ הַלֵּב שֶׁלִּי בַּיִת. בַּבַּיִת מַדְרֵגוֹת. בְּמַעֲלֵה הַמַּדְרֵגוֹת, חֶדֶר. בַּחֶדֶר מִטָּה, עַל הַמִּטָּה יַלְדָּה קְטַנָּה לוֹבֶשֶׁת שִׂמְלָה. בַּשִּׂמְלָה מְצֻיֶּרֶת מְלוּנָה, בְּתוֹךְ הַמְּלוּנָה כְּלַבְלַב חָמוּד וּבְפִיו קֻפְסָה. בְּתוֹךְ הַקֻּפְסָה עֶצֶם חֲלוּלָה, בְּתוֹךְ הָעֶצֶם – לֵב.
בכל שנה, כשמרץ מגיע ואיתו יום האישה הבינלאומי, אני מוצאת את עצמי מהרהרת לא רק בהישגים החיצוניים שלנו כנשים, אלא במרחבים הפנימיים שעדיין דורשים מאיתנו אומץ.במשך שנים, בכל פעם שהחזקתי עט, הרגשתי שיש עוד יד שנחה על הכתף שלי: יד סמויה, "ממלכתית" ומנומסת, שדואגת שהמילים שלי יישארו יפות, שקולות, מבלי לעורר חלילה אי-נוחות.
