בְּתוֹךְ הַלֵּב שֶׁלִּי בַּיִת

‍

בְּתוֹךְ הַלֵּב שֶׁלִּי בַּיִת.

בַּבַּיִת מַדְרֵגוֹת.

בְּמַעֲלֵה הַמַּדְרֵגוֹת, חֶדֶר.

בַּחֶדֶר מִטָּה,

עַל הַמִּטָּה יַלְדָּה קְטַנָּה

לוֹבֶשֶׁת שִׂמְלָה.

בַּשִּׂמְלָה מְצֻיֶּרֶת מְלוּנָה,

בְּתוֹךְ הַמְּלוּנָה כְּלַבְלַב חָמוּד

וּבְפִיו קֻפְסָה.

בְּתוֹךְ הַקֻּפְסָה עֶצֶם חֲלוּלָה,

בְּתוֹךְ הָעֶצֶם – לֵב.

‍

פִּתְאוֹם נְבִיחָה.

נִפְתְּחָה הַקֻּפְסָה,

קָפַץ הַלֵּב וְרָקַד.

‍

חִבֵּק הַלֵּב אֶת הָעֶצֶם,

חִבְּקָה הָעֶצֶם אֶת הַקֻּפְסָה,

הַקֻּפְסָה חִבְּקָה אֶת הַכְּלַבְלַב,

הַכְּלַבְלַב חִבֵּק אֶת הַמְּלוּנָה,

הַמְּלוּנָה חִבְּקָה אֶת הַשִּׂמְלָה,

הַשִּׂמְלָה חִבְּקָה אֶת הַיַּלְדָּה,

הַיַּלְדָּה חִבְּקָה אֶת הַמִּטָּה,

הַמִּטָּה חִבְּקָה אֶת הַחֶדֶר,

הַחֶדֶר חִבֵּק אֶת הַמַּדְרֵגוֹת,

הַמַּדְרֵגוֹת חִבְּקוּ אֶת הַבַּיִת.

‍

הַבַּיִת חִבֵּק חָזָק חָזָק

חָזָק חָזָק חָזָק

אֶת הַלֵּב שֶׁלִּי

וְעַד הַיּוֹם לֹא עָזַב.

‍

(בהשראת זורז' פרק, שיר ילדים)

‍

כרמית מנדל-עדני

מתוך: "זמן בציר"

‍

חודש אפריל וחג הפסח פוגשים אותנו השנה עם משא התקופה והמלחמה.

המושג "בית" מקבל השנה נפח אחר. חג החירות מספר לנו את סיפור המסע מהיעדר בית, מעבדות ונדודים, אל הנחלה ואל המקום שבו הנפש שלנו יכולה להרגיש סוף סוף מוגנת. הבית הוא המקום שבו נמצאים האנשים שאנחנו אוהבים, הזיכרונות שלנו והתקווה לימים שקטים. ובצל המלחמה, הבית הפך למבצרנו לא רק במובן הפיזי של קירות ובטון המגוננים מפני איומים חיצוניים, אלא כעוגן נפשי ורוחני שמחזיק אותנו יחד.

השיר "בתוך הלב שלי בית" נכתב אמנם בצורה של שיר ילדים תמים ופשוט, אך הוא נושא עימו רבדים נוספים. המבנה המעגלי של השיר, המזכיר בובת מטריושקה שבה כל שכבה מוכלת בתוך השנייה, משקף את מנגנוני ההגנה והחוסן שלנו ואת התנועה הדואלית שבין צלילה פנימה אל תוך הפרטים הקטנים ביותר של הקיום, לבין תנועת חיבוק גדולה שמתרחבת והולכת.

זוהי בדיוק התמצית של הערבות ההדדית המאפיינת את העם שלנו, את המשפחה שלנו, כמו גם את הקהילה שלנו כאן באבן יהודה. בדיוק כמו בשרשרת החיבוקים בשיר, כל מעגל בקהילה מחבק את הפרטים שבתוכו ושומר עליהם שלא יתפרקו, תוך שמירה על חירות פנימית ולב רוקד גם בתוך מציאות מורכבת.

בסופו של דבר, השיר מתאר הבטחה של ביטחון וחיבוק של הלב, וזוהי התפילה המשותפת של כולנו: שנדע לשמור על הבית כמקום שבו הלב מוצא מנוח, ושכל מי שרחוק מביתו או שחלילה נאלץ להיפרד ממנו, יזכה לשוב אל החיבוק המגן ואל קרקע יציבה ובטוחה, במלוא מובן המילה.

חג שמח וחיבוק גדול ממני אליכם. 😊