בראשית יולי נכנסים הורים רבים בכל המדינה למצב הישרדות. חודשיים ארוכים וחמים מתחילים, ובזמן שמקומות העבודה מצפים שנמשיך כרגיל

אנחנו חיים בתקופה שבה עולם העבודה משתנה בקצב שקשה לעמוד בו. רק רגע התרגלנו לפגישות בזום, וכבר נכנס ה-AI ומשנה את הדרך שבה אנחנו כותבים, מחפשים מידע, מקבלים החלטות ומבצעים משימות. לצד זה, מקומות העבודה הפכו לרב-דוריים: אנשים צעירים שנולדו לעולם דיגיטלי פועלים לצד אנשים ותיקים שמביאים ניסיון, עומק ופרספקטיבה. הארגונים עצמם מתמודדים עם שווקים גלובליים, תחרות מכל כיוון, עבודה היברידית, מתחים גיאופוליטיים וסביבה שלא מפסיקה להפתיע.

בשבועות האחרונים רבים מאיתנו חיים בין שגרה לחירום.יום עבודה רגיל יכול להתחיל בישיבת זום, להמשיך בריצה למרחב מוגן, ולהסתיים בניסיון לחזור לריכוז מול המחשב, לעיתים לצד כמה ילדים קטנים בבית.

בפסח אנחנו מספרים על יציאה מעבדות לחירות. אבל לפעמים העבדות של היום נראית הרבה יותר מתוחכמת. יומן מלא עד אפס מקום, הודעות שממשיכות גם בערב רק לרגע ותחושה שצריך להספיק הכול עכשיו בעולם עבודה מהיר, משתנה ודינמי, רבים מאיתנו חיים על הילוך גבוה קבוע.

מאחורי הטור עומדות שתי תושבות אבן יהודה, קולגות־מתחרות־חברות כבר יותר מחמש עשרה שנה: ניל"י גולדפיין וגלי רז. שתיהן מנהלות ומובילות חברות ייעוץ, שתיהן חיות את המתח שבין אסטרטגיה לאנושיות, ושתיהן מאמינות שהגיע הזמן לדבר על העבודה אחרת - בגובה העיניים, באומץ, ובלי מסכות מיותרות.