אני רוצה לכתוב טור אופטימי הפעם, של כאילו אנחנו חיים בזמנים נורמליים והכל רגיל. תהיו איתי רגע, או כמה רגעים.

הקיץ הזה קשה להתעלם מהמילה הזו.

החופש הגדול רק התחיל, אבל דווקא עכשיו זה הזמן הנכון להתחיל לחשוב על שנת הלימודים הבאה. לא על רשימות ציוד, אלא על המקום שבו הילדים יכינו שיעורים, ילמדו למבחנים, יצרו, יתכננו ויבלו חלק משמעותי מהיום שלהם.

בשבת בבוקר נשמעה אזעקה בכפר גלעדי.

החופש הגדול לא יוצר את הקושי של המתבגרים שלנו. הוא פשוט חושף אותו.

הוא יודע לכתוב.

החופש הגדול כבר כאן. עבור בני הנוער זו התקופה של בילויים, עבודה ראשונה, טיולים וקצת יותר עצמאות. עבור ההורים, זו גם תקופה שמביאה איתה לא מעט שאלות, אחריות ולעיתים גם סיכונים שלא תמיד חושבים עליהם מראש.

יצא לכם פעם להכיר אומן, אומנית או מישהו עם נפש של אומן - כל כך חופשייה וסוחפת? לי יצא!

היא יצאה לטיול אחרי ארבעה ימים של הכנות. המקרר מסודר. המזוודה שלה. המזוודה שלו. והטרולי שעולה איתה למטוס, שמכיל כפילויות של כל מה שחשוב באמת, למקרה שהמזוודה הגדולה תחליט להגיע ליעד אחר.