כשהילדים בחופש וההורים על המשמר

חום יולי-אוגוסט

"קיץ, קיץ, בין קרניים, בין קרניים
שתו עוד מים
אין גזוז
שימו שמן, שימו מים
שימו כובע על הראש"
(יגאל בשן, "מכת שמש")

בראשית יולי נכנסים הורים רבים בכל המדינה למצב הישרדות. חודשיים ארוכים וחמים מתחילים, ובזמן שמקומות העבודה מצפים שנמשיך כרגיל, הילדים – קטנים וגדולים – נמצאים בחופש, מלאי אנרגיה וזקוקים לתעסוקה.

כמות הכסף שמשפחה ממוצעת מוציאה על קייטנות, פעילויות, קומבינות והסעות יכולה להתחרות רק בכמות רגשות האשמה שמלווים הורים עובדים בתקופה הזו.

וכמו בכל שנה, חוזרת אותה שאלה:

איך שורדים את החופש הגדול בלי רגשות אשמה, בלי שחיקה ועם קצת יותר שפיות?

החופש הגדול הוא אחד הפרדוקסים הגדולים של החיים המודרניים.

מצד אחד, הילדים זוכים לחופשה ארוכה, זמן משחק, חוויות וחברים. מצד שני, רוב ההורים ממשיכים לעבוד כמעט כרגיל.

כך נוצר פער מובנה בין מערכת החינוך לעולם העבודה. פער שמייצר מתח, עייפות, רגשות אשמה ולעיתים גם קונפליקטים בבית ובמקום העבודה.

עבור הורים רבים, הקיץ הופך מעונה נעימה ומיטיבה לתרגיל לוגיסטי מורכב: קייטנות, סבים וסבתות, בייביסיטר, ימי חופש, עבודה מהבית, הסעות וטלפונים אינסופיים.

במקביל, הם מנסים להמשיך להיות עובדים מקצועיים, מנהלים אחראים והורים נוכחים.

אבל אולי הגיע הזמן לומר את האמת:

זו אינה בעיה אישית של הורים. זו בעיה מבנית.

החוקר האמריקאי בארי שוורץ כתב כי "הבעיה אינה שהורים אינם עושים מספיק, אלא שלעיתים החברה מצפה מהם לעשות הכול".

בעידן שבו אנו מצופים להצליח בקריירה, להיות הורים מעורבים, לשמור על זוגיות, בריאות וכושר, הקיץ הופך למבחן סיבולת שנתי.

מחקר של חוקרי העבודה ג'פרי גרינהאוס וגארי פאוול הראה כי כאשר יש התנגשות בין דרישות העבודה לדרישות המשפחה, עולות משמעותית רמות הלחץ והשחיקה ויורדת תחושת הרווחה האישית.

רגשות האשמה: האויב האמיתי

אחד הקשיים הגדולים של הורים בקיץ אינו הלוגיסטיקה, אלא התחושה שהם אינם עושים מספיק.

לא פעם נדמה לנו שהילדים מאוכזבים, שאנחנו מפספסים, שאנחנו לא עומדים ברף שהצבנו לעצמנו.

הפסיכולוג דונלד ויניקוט טבע כבר בשנות החמישים את המושג "הורה טוב דיו" (Good Enough Parent).

המסר שלו היה מהפכני:

ילדים אינם זקוקים להורים מושלמים. הם זקוקים להורים אוהבים, עקביים ונוכחים במידה סבירה.

במילים אחרות, ילד אינו מודד את איכות חופשת הקיץ לפי מספר האטרקציות, הקרטיבים או הביקורים בבריכה.

הוא זוכר בעיקר את תחושת הביטחון, החום והקשר שחווה.

חמישה טיפים ועוד אחד להורים עובדים

כל עוד המדינה לא תטפל באופן מובנה בפרדוקס הקיץ, לא נותר לנו אלא להמשיך לג'נגל ולעשות כמיטב יכולתנו.

1. להוריד את רף השלמות

לא כל יום חייב להיות מלא בפעילויות.

גם ימים רגילים, משעממים ואפילו מעט כאוטיים הם חלק מילדות בריאה.

2. לייצר עוגנים קבועים

ארוחת ערב משפחתית, סרט ביום חמישי או טיול קצר בשבת.

ילדים זוכרים שגרות קטנות הרבה יותר ממה שהורים נוטים לחשוב.

3. לשתף את הילדים במציאות

ילדים מסוגלים להבין שההורים עובדים.

שיחה כנה ופשוטה מפחיתה תסכול ומעודדת שיתוף פעולה.

4. לחלק אחריות

ילדים גדולים יכולים לקחת אחריות על משימות קטנות בבית.

זה מחזק עצמאות ומפחית עומס מההורים.

5. לזכור שגם למנוחה יש ערך

לא כל רגע חייב להיות מנוצל.

שעמום במינון מסוים מעודד יצירתיות, דמיון ויכולת להעסיק את עצמך.

בתכל'ס, מה עבד אצלנו?

כשהילדים שלי היו קטנים התארגנה קבוצה של אמהות מהיישוב, ובמשך כמה קייצים הפעלנו יחד "קייטנת אימהות".

בכל יום היו שתי אמהות אחראיות על הפעילות ועל האוכל. כל אחת תרמה מה שיכלה.

אני לקחתי את הילדים לביקורים בארגונים מעניינים, אמא אחרת ניצלה את העובדה שהוריה גרו בקיבוץ וארגנה יום קיבוץ, וכך הלאה.

הקמנו קופה משותפת, ובסוף התקופה התחלקנו בהוצאות.

הפתרון היצירתי הזה החזיק מעמד עד גיל 13, כשהילדים כבר החליטו שהם גדולים מדי בשביל לשתף פעולה.

ומה לגבי מקומות העבודה?

גם ארגונים משלמים מחיר על הקיץ.

עובדים מותשים, היעדרויות, ירידה בריכוז ולחץ מתמשך משפיעים באופן ישיר על הביצועים.

מחקר של חוקר הארגונים ג'פרי פפר מאוניברסיטת סטנפורד מצא כי ארגונים התומכים באיזון בין עבודה לחיים פרטיים נהנים ממחוברות גבוהה יותר, נאמנות ארגונית חזקה יותר ושחיקה נמוכה יותר.

מחקר נוסף של חוקרת הניהול איימי אדמונדסון מראה כי עובדים מתפקדים טוב יותר כאשר הם מרגישים שהארגון מבין את המציאות שלהם ואינו מאלץ אותם להסתיר קשיים.

חמישה טיפים למנהלים ולארגונים

1. גמישות היא לא פינוק

שעות עבודה גמישות, עבודה היברידית והתאמות זמניות יכולות לעשות הבדל עצום.

2. לתכנן מראש

הקיץ מגיע בכל שנה.

תכנון מוקדם של חופשות וחלוקת עומסים מפחית לחצים מיותרים.

3. לשפוט לפי תוצאות

פחות להתמקד בשעות נוכחות ויותר בתפוקות וביעדים.

4. לעודד שיח פתוח

מנהלים צריכים לאפשר לעובדים לדבר על האתגרים שלהם מבלי לחשוש שייתפסו כפחות מחויבים.

5. לתת דוגמה אישית

כאשר מנהלים עצמם יוצאים מוקדם לאסיפת הורים או מקדישים יום לילדים, הם מעניקים לגיטימציה בריאה לכל הארגון.

ובתכל'ס, גם כאן יש פתרונות

לא מעט מהתשובות מגיעות מהארגונים עצמם באמצעות יחידות משאבי אנוש ורווחה:

קייטנות במקום העבודה, ימי ילדים, בריכות, אטרקציות מאורגנות, מועדוני סרטים ופעילויות נוספות.

בארגונים המעניקים תמיכה בתקופת הקיץ מדווחים על שביעות רצון גבוהה יותר ועלייה ברמת המחוברות של העובדים ובני משפחותיהם לארגון.

לא הורות מושלמת. הורות שלמה.

בסופו של דבר, החופש הגדול אינו מבחן להורות מושלמת וגם לא למחויבות מוחלטת לעבודה.

הוא תזכורת לכך שהחיים מורכבים מכמה תפקידים חשובים, ולעיתים אנחנו נדרשים לבצע את כולם במקביל.

הורים אינם צריכים לבחור בין להיות עובדים טובים לבין להיות הורים טובים.

וארגונים חכמים מבינים שכאשר הם תומכים בעובדים גם בתקופות המאתגרות של החיים, הם מקבלים בחזרה עובדים מחויבים, יצירתיים ונאמנים יותר לאורך זמן.

ואולי המדד האמיתי לקיץ מוצלח אינו מספר הקייטנות, האטרקציות או המשימות שסימנו עליהן וי.

אולי הוא נמצא דווקא ברגעים הקטנים.

בארוחת ערב משפחתית.

בשיחה בדרך לבריכה.

בשעת שקט בסלון.

כי בסופו של דבר, הילדים לא יזכרו כמה הספקנו.

הם יזכרו איך גרמנו להם להרגיש.