אל תחזרו לשגרה, תבדקו אם היא בכלל טובה לכם

מאת: עמרי סטרוגו

כולם מחכים ל־1 בספטמבר כדי לחזור לשגרה.

גם אני.

אחרי חודש של קייטנות, חופשות, ילדים בבית, עבודה, מילואים ולוחות זמנים שהתפרקו, יש משהו מנחם במילה הזאת:

שגרה.

סוף־סוף חוזרים לשעות מסודרות.
למסגרות.
לעבודה.
לאימונים.

אבל השנה אני רוצה להציע לכם משהו אחר.

אל תחזרו לשגרה כל כך מהר.

קודם תבדקו אם השגרה שאתם חוזרים אליה בכלל טובה לכם.

כי אין הרבה היגיון לחזור בדיוק לאותם הרגלים שמהם כל כך רצינו חופש לפני חודשיים.

לא כל מה שקבוע הוא בהכרח טוב

אנחנו אוהבים שגרה כי היא נותנת לנו ביטחון.

אבל שגרה יכולה גם לקבע דברים שלא באמת עובדים לנו.

לקום עייפים.
לדלג על ארוחת בוקר.
לאכול משהו בדרך.
לשבת שעות.
לדחות את האימון למחר.
להגיע הביתה בלי אנרגיה ולהעביר את הערב מול המסך.

וכשהדברים האלה חוזרים מספיק פעמים, אנחנו מפסיקים לראות בהם בחירה.

אנחנו פשוט אומרים:

"ככה החיים שלי."

אבל הם לא חייבים להיות כאלה.

אולי השנה החדשה היא דווקא הזדמנות לעצור רגע ולשאול:

מה בשגרה שלי אני רוצה להשאיר?
מה הגיע הזמן להפסיק?
ומה אני רוצה להתחיל לעשות אחרת?

לא בינואר.

לא "אחרי החגים".

עכשיו.

כי הבחירות שלנו אף פעם לא נשארות רק שלנו

מאז שהפכתי לאבא, ובמיוחד מתוך העבודה שלי עם משפחות, הבנתי משהו:

כשאדם אחד בבית משנה הרגל, הרבה פעמים כל הבית מתחיל להשתנות איתו.

אבא שמתחיל לצאת להליכה בערב יכול לגלות פתאום שהילד רוצה להצטרף.

אמא שמתחילה להכין לעצמה ארוחה מסודרת, משנה בלי להתכוון גם את מה שמונח על השולחן עבור כולם.

הורה שמניח את הטלפון בצד בזמן הארוחה, מלמד משהו בלי להגיד מילה.

וכשאנחנו מתחילים לדבר בבית על אוכל, תנועה ובריאות בצורה חיובית יותר – הילדים מקשיבים.

פרסומת

גם כשנדמה לנו שלא.

זו אחת הסיבות שבגללן אני מאמין שהרגלים בריאים לא מתחילים ונגמרים אצל האדם.

הם עוברים הלאה.

זו גם הסיבה שבחרתי לבנות מקום

בחודשים האחרונים מצאתי את עצמי חושב הרבה על המילה "מועדון".

כי מבחינתי, מקום שעוסק בבריאות לא יכול להיות רק מקום שנכנסים אליו, עושים משהו בשביל עצמנו והולכים הביתה.

רציתי לבנות מקום שממנו לוקחים משהו הביתה.

רעיון.

הרגל.

שיחה.

בחירה קצת אחרת.

מקום שבו אדם יכול להתחזק בעצמו – ואז להשפיע על האנשים שנמצאים סביבו.

כי אם אדם מגיע הביתה עם יותר אנרגיה, הוא משפיע על הבית.

אם הוא מתחיל לזוז, אולי עוד מישהו יזוז איתו.

אם הוא משנה את היחסים שלו עם אוכל, השיח סביב שולחן האוכל יכול להשתנות.

ואם ילד גדל בבית שבו תנועה, אוכל מאוזן ודאגה לעצמנו הם חלק טבעי מהחיים – אנחנו כבר לא מדברים רק על התוצאה של ההורה, אנחנו מדברים על הבריאות של המשפחה כולה.

מבחינתי, זה BALANCE.