מאת קרן לב מור, מעצבת פנים
תחשבו על הרגע שאתם נכנסים הביתה אחרי יום ארוך. הכתפיים יורדות, הנשימה מתרחבת, הגוף יודע שהגיע למקום בטוח. או לא. כי לפעמים אתם נכנסים הביתה ומרגישים את ההפך בדיוק. עייפות שמתעצמת, ראש שמתמלא, מתח שלא ממש יורד.
זה לא רק בראש שלכם. יש לזה הסבר פיזי לגמרי.
מחקר שנעשה באוניברסיטת UCLA עקב אחרי משפחות בתוך בתיהן ומצא קשר ישיר בין האופן שבו אנשים חווים את המרחב הביתי שלהם לבין רמות הקורטיזול בגוף, הלוא הוא הורמון הלחץ.
אנשים שתיארו את הבית שלהם כמלחיץ או עמוס הציגו רמות קורטיזול גבוהות לאורך כל היום. אלו שחיו במרחב שנתפס כרגוע ומאוזן, ממש לא.
המוח שלנו לא יכול לכבות את עצמו. הוא סורק את הסביבה כל הזמן, גם כשאנחנו לא מודעים לזה. בית עמוס בחפצים גלויים מייצר עומס קוגניטיבי מתמשך: קשה יותר להתרכז, קשה יותר לקבל החלטות, והגוף נשאר במצב של ערנות שלא באמת נחוצה.
ולנשים, אגב, ההשפעה הזו מורגשת אפילו יותר.
אז מה עושים?
מינימליסטי לא אומר לחיות עם כלום. זה אומר לשמור רק את מה שבאמת שימושי או משמעותי. ובפועל זה נראה כך:
להפחית עומס ויזואלי על משטחים פתוחים. פחות פריטים גלויים, פחות רעש למוח.
לייצר אחסון שנוח לשימוש. אחסון שדורש מאמץ לא מחזיק לאורך זמן, הבלגן פשוט חוזר.
להעדיף ארונות סגורים על פני מדפים פתוחים.
לבחור פלטת צבעים וחומרים רגועה, שמאפשרת לעין לנוח.
וכאן בדיוק נכנס עיצוב פנים. לא כקישוט, אלא ככלי שמווסת עומס. תכנון נכון של אחסון, בחירה מדויקת של חומרים, והבנה מה נשאר גלוי ומה נעלם מהעין, אלו לא רק החלטות אסתטיות. אלו החלטות שמשפיעות על איך הגוף שלכם מרגיש בתוך הבית.
כי סביבה רגועה לא נוצרת במקרה. היא תוצאה של בחירות קטנות ועקביות שמפחיתות רעש ומייצרות בהירות.
אתם משקיעים בתזונה, בשינה, בפעילות גופנית. הגיע הזמן להתחיל להתייחס גם למרחב שבו אתם חיים כחלק מהבריאות שלכם.
קרן לב-מור, בעלת סטודיו לעיצוב מזה 16 שנים, תושבת אבן-יהודה.מתמחה בתכנון ועיצוב בתים פרטיים ודירות, הום סטיילינג והום סטייג'ינג, יועצת לבונים ומשפצים. בגישתה, עיצוב הוא יותר מעניין של אסתטיקה - זו דרך לייצר תחושת חיבור ושייכות, חוויה וסיפור. קרן מאמינה שבית צריך לשקף את דייריו, להיות מקום של חמימות ונוחות, תוך שמירה על פרקטיות וייחודיות.
www.instagram.com/keren_levmor
