בשכונה החדשה בצפון אבן יהודה הולכים ונבנים בתים, נסללים רחובות ומשפחות חדשות עתידות לקבוע בה את ביתן. דווקא במקום המסמל יותר מכל צמיחה והסתכלות אל העתיד, בחרה המושבה לשלב גם את הזיכרון.

מועצת אבן יהודה החליטה לקרוא רחובות על שמם של שישה מבני ובנות המושבה, שנפלו או נרצחו מאז שבעה באוקטובר: אדיר מסיקה ז״ל, מתן אקשטיין ז״ל, עילי נחמן ז״ל, נוי אביב ז״ל, רנ״ג חן ״נחצ׳ה״ נחמיאס ז״ל ורס״ן במיל׳ דור זימל ז״ל.

שלושה מהרחובות נושאים את שמותיהם של חברים שגדלו יחד כאן במושבה. אדיר מסיקה, מתן אקשטיין ועילי נחמן היו יחד גם בבוקר שבעה באוקטובר במסיבת הנובה. כאשר הגיעו המחבלים למיגונית שבה הסתתרו, הם יצאו ממנה ונאבקו כדי להגן על האחרים. שלושתם נרצחו, אך במעשיהם סייעו להציל חיים של אחרים. עכשיו, באופן מצמרר ומרגש כאחד, שמותיהם שבים ונפגשים גם במפת הרחובות של המקום שבו גדלו.

נוי אביב גדלה באבן יהודה ובהמשך עברה לאילת, שם עבדה כמורה לאנגלית. גם היא נרצחה במסיבת הנובה. הרחוב הנושא את שמה מחזיר אותה, במובן מסוים, אל נוף ילדותה ואל הקהילה שממנה צמחה.

חן נחמיאס, נחצ׳ה, לוחם הימ״מ, יצא בשבעה באוקטובר להילחם ולהציל חיים ונפל בקרב. הבחירה לקרוא לרחוב דווקא ״נחצ׳ה״, הכינוי שבו הכירו אותו חבריו ומכריו, מעניקה להנצחה ממד אישי במיוחד. לא רק שם על שלט, אלא הכינוי המוכר של אדם שהיה חלק מן הקהילה.

גם דור זימל, לוחם מילואים ותושב המושבה, זוכה להנצחה ברחוב הנושא את שמו. דור נפצע אנושות בגבול הצפון באפריל 2024 ונפטר מפצעיו כעבור כמה ימים. לאחר מותו תרמה משפחתו את איבריו בהתאם לרצונו, ובכך המשיך להציל חיים גם לאחר נפילתו.

יש דרכים רבות להנציח: אנדרטה, גן זיכרון, עץ, מרוץ או טקס. אבל לרחוב יש משמעות אחרת. רחוב הוא חלק מהחיים עצמם. ילדים יוצאים ממנו בבוקר לבית הספר, משפחות חוזרות אליו בערב, אורחים מחפשים בו מספר בית ושליחים מקלידים את שמו ביישומון הניווט.

וכך, ככל שיעברו השנים, השמות דור, אדיר, עילי, מתן, נוי ונחצ׳ה ייאמרו שוב ושוב כחלק משגרת החיים של אבן יהודה.

אולי בעוד שנים ילד שיגדל בשכונה ישאל את הוריו מדוע הרחוב שבו הוא גר נקרא דור, או מי היה אדיר, ומדוע רחוב אחר נקרא נחצ׳ה. השאלה הקטנה הזאת תהיה הרגע שבו שלט הרחוב יהפוך לסיפור, והשם יחזור להיות אדם.

דווקא בשכונה החדשה, במקום שבו אבן יהודה בונה את עתידה, היא בחרה לשאת איתה גם את זכרם של מי שאינם יכולים לצעוד איתנו אליו.

הבתים יהיו חדשים, המשפחות יכתבו פרקים חדשים בסיפורה של המושבה, אבל השמות יישארו ויזכירו כי קהילה אינה נבנית רק מהבתים שהיא מקימה, אלא גם מהאנשים שאת סיפורם היא בוחרת לשאת איתה.

באבן יהודה יש מעכשיו רחובות שבהם הזיכרון אינו רק מונצח. הוא ממשיך לחיות.