כך גם שיכון מכבי באבן יהודה. עבור רבים זהו שם מוכר במפת היישוב, אך מאחוריו עומדת דמותו של רב סרן מכבי מוצרי מני, ממייסדי תל צור, איש אדמה וביטחון, איש "ההגנה", הפלמ"ח והבריגדה היהודית, וממפקדי השיירות לירושלים במלחמת העצמאות.

מכבי נולד בקהיר בשנת 1914, אך את גורלו קשר בארץ ישראל. בנערותו למד במקווה ישראל, ושם הצטרף ל"הגנה" כשהיה בן חמש עשרה בלבד. בהמשך היה בין מייסדי תל צור, אותה נקודת התיישבות קטנה הסמוכה לאבן יהודה, שהפכה לחלק מסיפור ההתיישבות והביטחון של השרון.

זה משפט שהוספתי לבדיקה

דמותו של מכבי הייתה מן הדמויות שנדמה כי נולדו לשאת אחריות. הוא לא חיפש תהילה ולא ביקש לעמוד באור הזרקורים. פעם אחר פעם מצא את עצמו במקום שבו היה צריך לקחת אחריות ולעשות. אנשי תל צור נהגו לומר שכאשר מכבי נמצא בשטח, אפשר לישון קצת יותר בשקט. בין אם נאמרו הדברים כך ובין אם לא, נדמה שהם מתארים היטב את רוחו של האיש.

בשנות המאורעות פעל להגנת האזור. בהמשך שירת בפלמ"ח, התגייס לבריגדה היהודית ולחם בשורותיה במלחמת העולם השנייה. לאחר מכן סייע באירופה לשארית הפליטה והיה שותף למפעל ההעפלה, עוד חוליה בשרשרת העשייה שהקדיש לה את חייו.

עם פרוץ מלחמת העצמאות נקרא מכבי למשימה גורלית: ארגון השיירות לירושלים הנצורה. באותם ימים הדרך לירושלים לא הייתה רק כביש המחבר בין ערים. היא הייתה עורק החיים של העיר, הדרך שבה הגיעו מזון, תחמושת, תרופות ותקווה אל התושבים והלוחמים.

בערב פסח תש"ח, בדרכו לירושלים עם שיירת חטיבת הראל, נפצע אנושות בג'יפ הפיקוד. הוא נפטר כשהוא בן שלושים וארבע בלבד. לאחר מותו הוענקה לו דרגת רב סרן, ומבצע פריצת הדרך לירושלים נקרא על שמו: "מבצע מכבי".

בשנת 1974, כאשר נבנה בצפון אבן יהודה שיכון חדש, הוחלט לקרוא לו על שמו. כך חזר מכבי, לפחות בשם ובזיכרון, אל הקרקע שממנה יצא ואל המושבה שסיפורה שזור בסיפורו.

בפעם הבאה שנחלוף בשיכון מכבי, אולי נעצור לרגע וניזכר שלא מדובר רק בשם של שכונה. מדובר באדם שבחר, שוב ושוב, להיות במקום שבו היה הכי מסוכן להיות, כדי שלאחרים יהיה לאן לחזור. זהו תזכורת לכך שהיישוב שלנו אינו בנוי רק מבתים ורחובות, אלא גם מן האנשים שסיפור חייהם ממשיך להדהד בין השבילים והשמות שסביבנו.