עמוק בבוץ, עם הלב במקום הנכון: המסע של יפעת פייטלזון למען ילדים חולי סרטן

הצינור היה שחור. בקצהו המתין קונטיינר מלא במים ובקרח.

לא הייתה דרך אלגנטית להיכנס, וגם לא הרבה זמן לחשוב. יפעת פייטלזון הייתה צריכה להחליק במורד הצינור, לצלול אל המים הקפואים, להוציא את הראש, ואז לשוב ולצלול כדי לעבור מתחת למכשול נוסף.

"זה היה הרגע הכי קשה במרוץ", היא מספרת. "הייתי בטוחה שאני לא יוצאת משם. זה נראה כמו נצח".

אבל יפעת לא הייתה שם לבד. מסביבה עמדו חברי נבחרת Tough Mudders של עמותת "גדולים מהחיים". הם חיבקו, עודדו, הושיטו ידיים ומשו אותה מהמים.

"הם לא נתנו לי לרגע להיות לבד", היא אומרת. "הביחד הוא הכול שם".

הרגע הזה, בתוך בריכת הקרח באנגליה, מספר במידה רבה את סיפורו של המסע כולו: אישה אחת שמתמודדת עם פחד גדול, וקבוצה שלמה שמזכירה לה שאף אחד לא חייב לעבור את המכשול לבד.

"יש מכשולים שפשוט אי אפשר לעבור לבד" צילום: גילי חנוך

הכול התחיל בלילה אחד בממ"ד

כמה חודשים קודם לכן, שום דבר מזה עוד לא היה בתוכנית.

"האמת היא שהכול התחיל לילה אחד בממ"ד", נזכרת יפעת. "גללתי בפייסבוק ונתקלתי בפרסומת של הנבחרת. חיפשו אנשים שרוצים לרוץ בבוץ ולגייס כספים לילדים חולי סרטן. הדבר הראשון שעבר לי בראש היה: Win-win".

יפעת מילאה את הטופס. זמן קצר לאחר מכן היא מצאה את עצמה, כהגדרתה, "מוקפת בחבורה של אנשים משוגעים, בדיוק האנשים שאת רוצה בחיים שלך".

יפעת פייטלזון, בת 48 מצורן ואמא לשלושה, היא עורכת דין בהכשרתה. כיום היא עצמאית, מנהלת פרויקטים ומעניקה ייעוץ וליווי לחברות ולעסקים בתחומי התפעול והשירות.

"אני מזיזה הרים", היא אומרת בחיוך, והשנה החליטה להפנות את היכולת הזאת גם למען ילדי "גדולים מהחיים". אל רשימת התפקידים שלה נוסף תואר חדש שהיא נושאת בגאווה: חברה בנבחרת החלומות של העמותה.

הנבחרת הוקמה לפני 11 שנים ומורכבת ממנהלות ומנהלים במשק הישראלי, שבין העבודה, הפגישות, המשפחה והחיים עצמם בוחרים להקדיש חודשים ארוכים לשתי משימות לא פשוטות: להתכונן לאתגר מכשולים בינלאומי ולגייס תרומות להקמת גני ילדים המותאמים לילדים חולים ומחלימים מסרטן.

עבור יפעת זו הייתה השנה הראשונה בנבחרת. היא אמנם התאמנה באימוני כוח כמעט מדי יום ואף השתתפה בעבר במרוצי עשרה קילומטרים, אבל ידעה שהפעם מצפה לה משהו אחר לגמרי.

"הדבר שהכי הפחיד אותי היה איך אחצה את המחסום של עשרה קילומטרים", היא מספרת.

לעיתים המחסום הקשה ביותר אינו קיר, גדר או בריכת קרח. הוא הקו שאדם מצייר לעצמו בראש, הגבול שבינו לבין הדבר שמעולם לא האמין שיוכל לעשות.

במשך תשעה חודשים התאמנה יפעת עם חברי הנבחרת. קילומטר הצטרף לקילומטר, אימון לאימון, עד שהמספר שפעם נראה כמו תקרה הפך לעוד תחנה בדרך.

צילום: גילי חנוך

יותר מ-20 קילומטרים, בוץ ו-30 מכשולים

ביולי 2026 הגיע רגע המבחן. 45 חברות וחברי הנבחרת יצאו לאירוע Tough Mudder Infinity שנערך באזור Midlands באנגליה.

לפניהם חיכו כ-20 עד 22 קילומטרים ולמעלה מ-30 מכשולים: קירות חלקלקים, זחילה בבוץ, מעברי נינג'ה, מים קפואים, גדרות תיל ומכשולי חשמל.

זהו מסלול שבוחן כוח וסיבולת, אבל יותר מכול הוא מחייב עבודת צוות. יש מכשולים שפשוט אי אפשר לעבור לבד.

באחד מהם נדרשה יפעת לזחול בתוך בוץ כבד כשמעל ראשה מתוחות גדרות תיל. בתמונות היא נראית מכוסה מכף רגל ועד ראש, מרימה את שתי ידיה ומחייכת כאילו הרגע יצאה ממתקן בלונה פארק.

פרסומת

"זה פשוט לחזור להיות ילדים", היא מספרת. "אין דבר כיפי מזה. לא הפסקנו לצחוק. זה היה אחד המכשולים האהובים עליי".

דווקא בתוך הבוץ נולד אחד החיבורים החזקים ביותר בסיפור שלה. יפעת וחבריה הסכימו להתלכלך, לזחול, ליפול ולקום כדי לאפשר לילדים אחרים לקבל בחזרה דבר שנלקח מהם מוקדם מדי, את הזכות להיות ילדים.

יפעת וחברי הנבחרת בתוך המסלול. צילום: גילי חנוך

גן שבו "בית חולים" הוא משחק

במהלך השנה נפגשה יפעת מספר פעמים עם ילדי העמותה וביקרה במסגרת הפעילות של גני החלומות. רק שם, היא מספרת, הבינה עד הסוף מה הם באמת מגייסים.

"זה מרגש בכל פעם מחדש לראות עבור מי את מגייסת את הכספים לאורך כל השנה", היא אומרת. "בשום גן רגיל לא תראי פינת בית חולים עם מיטת MRI. אצלם זה הדבר הכי טבעי בעולם. לראות אותם משחקים בגן, להיות ילדים רגילים ולתת להם את האפשרות הזאת, זה מדהים".

עבור ילדים המתמודדים עם סרטן, גן ילדים רגיל אינו תמיד אפשרות. הטיפולים עלולים להחליש את מערכת החיסון, הצורך במעקב רפואי קבוע מלווה אותם, והשגרה המשפחתית כולה מיטלטלת בין בתי חולים, בדיקות וחוסר ודאות.

לשם כך הקימה עמותת "גדולים מהחיים" את גני החלומות: מסגרות חינוכיות, טיפוליות וסטריליות לילדים חולים ומחלימים מסרטן. הגנים פועלים בסטנדרטים מוקפדים של ניקיון, בקרבת בתי חולים ומחלקות אונקולוגיות, ומעניקים לילדים מעטפת הכוללת חינוך, תמיכה רגשית, טיפולים התפתחותיים וליווי רפואי.

אבל מעבר לכל ההגדרות המקצועיות, גן החלומות מעניק משהו פשוט ויקר: בוקר רגיל.

להיפרד מההורים, לפגוש חברים, לצייר, לשיר, להשתולל בחצר ולחזור הביתה עם יצירה ביד.

הגן מאפשר גם להורים, שחייהם נעצרו עם האבחנה, להתחיל בהדרגה לחזור לעבודה ולשגרה ולשקם את התא המשפחתי.

הגן הראשון הוקם בכפר אז"ר בשנת 2014, בסמוך לבית החולים שיבא. הגן השני נפתח בבאר שבע בשנת 2021, ליד המרכז הרפואי סורוקה. בימים אלה מתקדמת הקמתו של גן נוסף בירושלים, והיעד הבא הוא הקמת גן חלומות בצפון הארץ, באזור חיפה.

המטרה פשוטה: שגם ילדים בצפון לא ייאלצו להישאר בבית רק מפני שאין בסביבתם מסגרת מתאימה.

"לרגע אחד אפשר לשכוח ופשוט לצחוק" צילום: גילי חנוך

33 אלף שקלים הם רק ההתחלה

ההשתתפות בנבחרת אינה מסתכמת באימונים ובטיסה לחו"ל. כל חברה וחבר בנבחרת מקבלים יעד אישי של גיוס תרומות ונדרשים לרתום אליו את הסביבה.

כבר בשנתה הראשונה בנבחרת הצליחה יפעת לגייס 33 אלף שקלים בעזרת בני משפחה, חברים, חברות עסקיות וגם אנשים שלא הכירה קודם.

"הצלחתי לגייס את הסכום בעזרת חברים, משפחה ואנשים שאני בכלל לא מכירה", היא מספרת. "חברות תורמות לנו, וזה מרגש בכל פעם מחדש".

אבל מבחינתה, 33 אלף שקלים אינם קו הסיום. הצורך בהקמת גן החלומות הבא עדיין קיים, וכל תרומה נוספת מקרבת עוד ילד בצפון למסגרת בטוחה שבה יוכל ללמוד, לשחק ופשוט להיות ילד.

אפשר לתרום ישירות, לרכוש מארזי חג שהכנסותיהם מיועדות לפעילות העמותה או להעניק חסות עסקית. כל שיחה, שיתוף ורכישה הופכים לחלק ממאמץ משותף שמחבר בין אנשים שמעולם לא נפגשו, אך בחרו יחד לבנות מקום בטוח לילדים.

קמפיין 2026 של הנבחרת הסתיים בשיא גיוס של יותר מ-3.5 מיליון שקלים. ב-11 שנות פעילותה גייסה הנבחרת כ-24 מיליון שקלים למען עמותת "גדולים מהחיים" וגני החלומות.

המספרים מרשימים, אבל מאחורי כל אחד מהם נמצא ילד אחד שרוצה ללכת לגן, והורה אחד שרוצה לדעת שהילד שלו נמצא במקום שמבין גם את המחלה וגם את הילדות.

"אז מה זה בשבילנו לקבל כמה זצים?"

לקראת סוף המסלול באנגליה חיכה לחברי הנבחרת מכשול נוסף: ריצה בין חוטי חשמל.

רגע לפני שנכנסו אליו, אסף קפטן הנבחרת ומייסדה, אלון כהן, את המשתתפים סביבו. הוא ביקש מהם לזכור את הילדים שבשבילם יצאו למסע, את הדקירות, הבדיקות והכאב שהם נאלצים לעבור מדי יום.

פרסומת

"הוא אמר לנו: אז מה זה בשבילנו לקבל כמה זצים?", מספרת יפעת.

ואז הם יצאו יחד.

לא כדי לנצח זה את זה. לא כדי להשיג תמונה טובה יותר או זמן מהיר יותר. הם יצאו כדי לסיים כקבוצה את מה שהתחילו יחד תשעה חודשים קודם לכן.

עבור יפעת, המסע היה חלק מהחלטה רחבה יותר שקיבלה השנה: לא לתת לפחדים לנהל אותה.

"ההתמודדות עם הפחדים הכי גדולים שלנו הייתה מטורפת", היא אומרת. "החיוך אחרי כל ניצחון היה שווה הכול".

היא חצתה את מחסום עשרת הקילומטרים. יצאה מתוך בריכת הקרח. זחלה מתחת לגדרות התיל, נאחזה בידיים שהושטו אליה וטיפסה מעל מכשולים שנראו בלתי אפשריים.

אבל הניצחון האמיתי שלה אינו נמצא בקו הסיום באנגליה.

הוא נמצא בטרקטורים שעולים על הקרקע בירושלים. הוא יהיה בדלת שתיפתח בבוקר בגן החדש בצפון. הוא נמצא בכל ילד שיוכל לצאת מהבית, להיכנס לגן ולהניח לרגע בצד את הטיפולים, הבדיקות והפחד.

לילה אחד בממ"ד חשבה יפעת שהרעיון לרוץ בבוץ ולגייס כסף הוא Win-win. חודשים לאחר מכן, מכוסה כולה בבוץ ועם שתי ידיים מורמות לשמיים, היא כבר הבינה עד כמה.

כי לפעמים ניצחון אינו נמדד בזמן, במרחק או במספר המכשולים שעברת. לפעמים ניצחון הוא האפשרות לתת לילד אחד עוד בוקר רגיל של ילדות.

הרבה יותר מגן ילדים

עמותת "גדולים מהחיים" הוקמה בשנת 2000 על ידי הורים לילדים שחלו בסרטן, מתוך היכרות אישית עם הרגע שבו מחלה של ילד משנה את חייה של משפחה שלמה.

מאז מלווה העמותה ילדים חולים ומחלימים מסרטן ואת בני משפחותיהם בכל רחבי הארץ, ללא הבדל דת, מין, לאום, מקום מגורים או מצב כלכלי.

פעילותה אינה מסתכמת בהקמת גני החלומות. היא מסייעת במימון טיפולים ותרופות, בהסעות לבתי החולים, ברכישת ציוד רפואי ובהנגשת טיפולים חדשניים. לצד אלה היא מעניקה תמיכה רגשית וחברתית, מקיימת פעילויות לילדים ולמשפחות ופועלת להרחבת הזכויות המגיעות להם.

מדי שנה מאובחנים בישראל כ-500 ילדים בסרטן. מאחורי כל אבחנה כזאת נמצאת משפחה שלמה שנכנסת בבת אחת לעולם של טיפולים, בדיקות, פחדים והוצאות בלתי צפויות.

המטרה של "גדולים מהחיים" היא להיות שם מהרגע הראשון ולאורך הדרך, כדי שאף משפחה לא תישאר להתמודד לבדה.

זה גם מה שהופך את המסע של יפעת להרבה יותר מאתגר ספורטיבי. התרומה שהיא מבקשת לגייס אינה מיועדת לרגע חד פעמי של שמחה, אלא למעטפת שמחזירה לילדים ולמשפחותיהם בריאות, יציבות, תקווה ושגרה.