או אולי זו הזמנה לעצור לרגע ולשאול את עצמנו שאלה אחת פשוטה:
לא מה אני רוצה להשיג השנה, אלא מי אני רוצה להיות?
זה מזכיר לי את הרגע הפשוט עם המורה שלי באחת הנסיעות אליו להודו.
עמדתי במטבח הקטן והצנוע שבדירתו בוואראנסי. קומקום קטן על הכיריים, ריח של צ'אי באוויר, ושקט כזה שמאפשר לשאלות החשובות באמת לעלות.
שאלתי אותו, מהי בעצם רוחניות?
הוא חייך אליי בעיניים טובות, כאילו התשובה פשוטה הרבה יותר ממה שחשבתי, ואמר:
"לגרום לאדם שמולך להיות שמח" זה הכול. לא דרשות גדולות. לא רעיונות נשגבים וגם לא הישגים יוצאי דופן.
רק הדרך שבה אנחנו פוגשים אדם אחר.
זה נאמר כששנינו עומדים אחד מול השנייה בלי איזה תכנון מראש השאלה נשאלה והתשובה ניתנה.
המשפט הזה מלווה אותי מאז. בכל שיעור שאני מלמדת, בכל מפגש עם תלמידים, ובעיקר בחיים עצמם.
עם הזמן שחלף מאותו מפגש הבנתי שהוא מכיל בתוכו את כל מה שהיוגה מבקשת ללמד אותנו.
יש בו הזמנה לחקירה עצמית, התבוננות ובקשה להתחלה חדשה.
רבים מתחילים את השנה ברשימת החלטות: להתאמן יותר, לאכול בריא יותר, להיות רגועים יותר, להספיק יותר.
אבל לא פעם, אחרי כמה שבועות, אם נהיה כנים, רוב ההבטחות הללו אינן מחזיקות מעמד.
לא מפני שאין לנו כוח רצון. אלא מפני שאנחנו מתאהבים ברעיון של השינוי, ושוכחים שהשינוי עצמו נבנה מהדרך.
היוגה מציעה הסתכלות אחרת. היא מזכירה לנו ששינוי אמיתי אינו מתחיל ברשימת יעדים, אלא בדרך שבה אנחנו בוחרים לחיות את היומיום. פחות הבטחות גדולות, יותר בחירות קטנות ובעיקר התמדה.
פטנג'לי, מחבר היוגה סוטרות, כתב לפני יותר מאלפיים שנה שהתרגול הופך להיות יציב, כאשר הוא נעשה
לאורך זמן, ברציפות, במסירות ובכבוד.
אני אוהבת את המשפט הזה, כי הוא מזכיר לי שאין קיצורי דרך. לא ביוגה לא בחיים.
הבחירות הקטנות שאנחנו עושים בכל יום הן אלה שבונות את האדם שאנחנו הופכים להיות.
רבים חושבים שיוגה היא תנוחות וגמישות, אבל עוד לפני התנוחה הראשונה, היוגה מציעה דרך חיים.
בלב הדרך הזו נמצאים יאם וניאם אלו עשרה עקרונות אתיים, מצפן לחיים טובים יותר.
הם אינם חוקים ואינם מצוות. הם אינם מבקשים שנהיה מושלמים. הם רק מזמינים אותנו לתרגל את האנושיות שלנו, כל יום.
חמשת ה-יאם עוסקים באופן שבו אנו מתייחסים ופוגשים את העולם החיצוני.
וחמשת ה-ניאם מכוונים אל מערכת היחסים עם העולם הפנימי.
יחד הם מציעים דרך חיים המבוססת על מודעות, אחריות, חמלה והתפתחות אישית.
פרסומתאלו עקרונות ה-יאם:
אהימסה : אי אלימות. כלפי אחרים זה ברור ומובן, אך לא פחות לנהוג כך גם כלפי עצמנו. היא מזכירה לנו שהמילים שאנחנו מפנים פנימה חשובות. לשים לב לשפה הפנימית שלנו, לביקורת, לדרישות הבלתי פוסקות, ולהחליף אותן בכבוד ובהקשבה.
סאטיה : אמת מזמינה אותנו לחיות בכנות. להסכים לראות את המציאות כפי שהיא, להקשיב למה שהלב באמת מבקש ולהיות אותנטיים במילים ובמעשים.
אסטייה : אי־גניבה לא לקחת את מה שאינו שלנו. אבל גם לא לגזול מעצמנו זמן, אנרגיה או שקט באמצעות השוואות, או חיים שאינם נאמנים לערכים שלנו. גם לא לגנוב מעצמנו זמן, ואנרגיה על מה שאינו מזין אותנו.
ברהמצ'ריה : איזון והכוונת האנרגיה לדעת היכן אנו משקיעים את הכוחות שלנו. לבחור במה שמזין אותנו מזכירה לנו להשתמש באנרגיית החיים שלנו בתבונה ולבחור במה שמחזק אותנו.
אפריגאראה : אי צמידות מלמדת להרפות ולשחרר את הצורך לאחוז, לשלוט או לצבור, ולפנות מקום. לעיתים דווקא כשאנחנו מרפים, מתפנה מקום לצמיחה חדשה.
אלו עקרונות ה-ניאם:
סשאוצ'ה : טוהר וניקיון לא רק ניקיון הגוף והסביבה, אלא גם ניקיון המחשבה. לשאול במה אני מזין את התודעה שלי, ואילו הרגלים הייתי רוצה לטפח.
סנטושה : שביעות רצון והסתפקות מזכירה לעצור ולהכיר תודה על מה שכבר יש. לדעת לראות את הטוב שנמצא בחיינו. על ידי הכרת תודה אנחנו מבססים שביעות רצון.
טאפס : המאמץ בהתמדה או משמעת פנימית, אולי אחד הערכים החשובים ביותר לכל שינוי. לא כוח רצון רגעי, אלא היכולת להתמיד גם כשהדרך דורשת סבלנות. כל תרגול, כל נשימה וכל בחירה קטנה מצטרפים יחד ויוצרים שינוי.
סוואדהיאיה : לימוד עצמי לעצור ולהתבונן. להכיר את הדפוסים שלנו, להבין מה מפעיל אותנו ומה מאפשר לנו לצמוח. היוגה מזמינה אותנו להיות תלמידים של עצמנו לאורך כל החיים.
אישוורה פראנידהאנה : התמסרות לעשות את המיטב שאנו יכולים, ואז לשחרר את הצורך לשלוט בתוצאה. לסמוך על הדרך, גם כאשר איננו יודעים בדיוק לאן היא מובילה. מזכירה לנו שלא הכל בידינו.
ככל שאני מתרגלת ומלמדת, אני מבינה שהעקרונות האלה אינם שייכים רק למי שמתרגל יוגה.
הם שייכים לכל מי שרוצה לחיות קצת אחרת. להקשיב יותר. לכעוס פחות. להיות הורה נוכח יותר. חבר קשוב יותר. שכן טוב יותר. ובעיקר להשתדל להיות אדם טוב יותר לעצמנו ולאחרים.
זו אינה דרך של שלמות. זו דרך של תרגול.
אנחנו ניפול. הרבה פעמים, נשכח נכעס וגם נתבלבל. אבל בכל יום נוכל לבחור מחדש.
בעיניי, זו יכולה להיות המשמעות האמיתית של התחדשות לשנה החדשה.
פרסומתלא להפוך בן לילה למישהו אחר. אלא לעשות עוד צעד קטן אל האדם שאנחנו מבקשים להיות.
לא מה אני רוצה להשיג השנה, אלא מי אני רוצה להיות.
הזמנה קטנה לשנה החדשה
לפני שהשנה מתחילה באמת, קחו כמה דקות לעצמכם.
עברו על עשרת הערכים של היאם והניאם, ובחרו רק אחד.
אל תנסו לתקן את הכול. זה לא אפשרי בחרו ערך אחד שילווה אתכם השנה.
כתבו אותו על פתק, ביומן או במסך הטלפון.
ובכל ערב שאלו את עצמכם:
האם היום עשיתי צעד קטן אחד בכיוון הערך שבחרתי?
בלי ביקורת וציניות אל תחפשו שלמות חפשו דרך כי הדרך היא התרגול. והתרגול, בסופו של דבר, הוא החיים עצמם.
לפעמים, כשאני חוזרת בזיכרון לאותו מטבח קטן בוואראנסי, אני מבינה שהמורה שלי נתן לי באותו יום את שיעור היוגה החשוב ביותר שלמדתי.
רוחניות אינה נמצאת רחוק ממני. היא נמצאת באופן שבו אני פועלת בעולם בדיבור במחשבה ובהקשבה למי שנמצאים לידינו וביכולת שלנו, לגרום למי שמולנו להיות קצת יותר שמח.
מאחלת לכם הקוראים שנה של נשימה עמוקה יותר, של בחירות מודעות יותר, של אמת ושל התמדה.
שנה עם פחות הבטחות ויותר דרך.
בסופו של דבר, אנחנו לא מתרגלים יוגה כדי להיות טובים ביוגה.
אנחנו מתרגלים יוגה כדי להיות טובים יותר בחיים.
שנה טובה!
