במהלך שנות לימודיי ובעבודתי המעשית בעולם המשפט פגשתי עקרונות משפטיים רבים, אך אחד מהם תמיד הדהד אצלי באופן מיוחד – עקרון "תום הלב". כמשפטן, אני רואה בו לא רק עיקרון משפטי אלא מצפן ערכי המנחה אותי הן בעבודתי המקצועית והן בחיי האישיים.
עקרון תום הלב מהווה "עקרון-על" במערכת המשפט הישראלית, כזה החולש הן על המשפט הציבורי (היחסים בין האזרח לרשויות) והן על המשפט האזרחי (היחסים בין אדם לחברו). הנשיא בדימוס אהרן ברק הגדירו כ"עקרון מלכותי", עקרון יסוד המשפיע על כל תחומי המשפט.
עקרון תום הלב במשא ומתן הוא עקרון יסודי בדיני החוזים הישראליים, המעוגן בסעיפים 12 ו-39 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973, ולפיהם על הצדדים לנהוג בהגינות, ביושר ובהתאם לנורמות המקובלות, תוך התחשבות בציפיות הסבירות של הצד השני.
השפעתו של עקרון תום הלב חורגת מעבר לתחום החוזים. הוא חולש על המשפט האזרחי בכללותו ופוגש אותנו בכל אספקט בחיינו. זאת מכוח סעיף 61(ב) לחוק החוזים, הקובע: "הוראות חוק זה יחולו, ככל שהדבר מתאים לעניין ובשינויים המחויבים, גם על פעולות משפטיות שאינן בבחינת חוזה ועל חיובים שאינם נובעים מחוזה."
משמעות הדבר היא שעקרון תום הלב חל גם על התנהלות של הפרט או התאגיד בהקשרים רבים מעבר לחוזים, ולכן יש לנקוט משנה זהירות בכל פעולה משפטית.
בפגישותיי עם לקוחות, אני מסביר את מרכיבי חובת תום הלב דרך דוגמאות מחיי היומיום:
חובת גילוי – כשאדם מוכר את רכבו, עליו לחשוף בפני הקונה מידע רלוונטי שעשוי להשפיע על החלטתו לרכוש את הרכב. סוגי המידע שיש לגלות משתנים בהתאם לנסיבות, אך כוללים בדרך כלל פרטים על הנכס או השירות, מצבו הכלכלי של הצדדים, וכל מידע אחר בעל חשיבות מהותית לצד השני.
חובת הימנעות מהטעיה – אם אדם משכיר דירה, אסור לו להטעות את השוכר, הן במכוון והן בעקיפין. הטעיה יכולה לכלול מסירת מידע כוזב, הסתרת מידע חשוב או הצגת נתונים באופן מטעה.
חובת אמינות – כאשר אדם מנהל משא ומתן עם ספק, עליו לפעול באמינות ולכבד את ההבטחות שניתנו במהלך המשא ומתן.
הפרת עקרון תום הלב עשויה להוביל להטלת אחריות אזרחית על המפר, גם אם בסופו של דבר לא נכרת חוזה בין הצדדים. צד שנפגע רשאי לתבוע פיצויים בגין הנזק שנגרם לו כתוצאה מהתנהלותו הפסולה של הצד השני.
להלן דוגמאות מוחשיות להפרות של חובת תום הלב:
אי מסירת מידע רלוונטי – למשל, מי שמוכר דירה ואינו מגלה לרוכש על ליקויים בנכס.
הצגת מצג שווא – למשל, ספק שירותים המצהיר שהשירות מתאים לכל הלקוחות, בעוד שבפועל הוא מוגבל לקהל יעד מסוים.
הסתרת מידע מהותי – למשל, מעסיק המסתיר מהמועמד פרטים על תנאי העבודה והשכר.
הפרעה למשא ומתן – למשל, צד המנסה לסכל עסקה על ידי הצגת הצעה מתחרה בלתי הוגנת.
לאחרונה פסק בית המשפט לטובת רוכש דירה פיצויים משמעותיים במקרה בו גילה לאחר הרכישה ליקויי רטיבות חמורים שהמוכר הסתיר במכוון. בית המשפט קבע כי המוכר הפר את חובת תום הלב בכך שהסתיר מידע מהותי שהיה עליו לגלות. מקרה זה ממחיש כיצד הפרת עקרון תום הלב עלולה להוביל לתוצאות קשות.
לסיכום, חובת תום הלב נועדה להבטיח שהצדדים יפעלו בהגינות, יימנעו מהטעיה וישתפו מידע חיוני הדרוש לצדדים, על מנת שיוכלו להתקשר בצורה הנכונה והמיטבית עבורם. הפרת חובה זו עלולה לגרור השלכות משפטיות משמעותיות, כגון חובת פיצוי בגין הנזק שנגרם לצד השני, הן בשל המשא ומתן והן בשל כריתת החוזה.
אמנם המשפט בא להגן על מי שנפגע כתוצאה מהפרת חובת תום הלב, אולם בחיי היום-יום כאן באבן יהודה ובכל מקום עלינו כחברה לשאוף כי עקרון חשוב זה יהיה נוכח באופן מוגבר, ובכך להבטיח לעצמנו חברה טובה והוגנת יותר.
במקורותינו, עקרון זה בא לידי ביטוי עמוק בחיי החברה והונצח בפתגמים שונים כגון "ואהבת לרעך כמוך", "מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך" או כפי שאמר הנשיא אהרן ברק: "אדם לאדם אדם".