‍

לא רחוק מאבן יהודה, בשכונת קריית השרון שבנתניה, שוכנת חורשה ירוקה המשמשת מקום בילוי ופנאי למשפחות. אך מאחורי עצי האקליפטוס והשבילים המטופחים מסתתר סיפור דרמטי שקשור ישירות למאבק על עצמאות ישראל - פרשה שכוללת חטיפה, משפטים צבאיים, עונשי מוות ומחתרת לוחמת.

לאחר מלחמת העולם השנייה התגבר המתח בין היישוב היהודי לבין השלטון הבריטי בארץ ישראל. הבריטים החמירו את עונשיהם כלפי חברי המחתרות, ובפרט הטילו עונשי מוות על לוחמים שנתפסו בפעולות נגד מוסדות המנדט. ביוני 1947, שלושה מחברי האצ"ל - אבשלום חביב, יעקב וייס ומאיר נקר - נידונו למוות בשל מעורבותם בפריצה לכלא עכו. האצ"ל, שראה בכך הכרזת מלחמה, החליט להגיב בנחישות.

בתגובה לגזרי הדין, האצ"ל חטף שני סרג'נטים בריטיים - קליפורד מרטין ומרווין פייס - במטרה להפעיל לחץ על הבריטים לבטל את העונשים. הארגון הציב אולטימטום ברור: אם הלוחמים יוצאו להורג, גזר דין זהה יוטל על הסמלים הבריטים. החטיפה בוצעה בנתניה, אזור שנבחר בשל היותו מוקד פעילות מחתרתית באותה תקופה. הבריטים הגיבו בהטלת עוצר וביצוע חיפושים נרחבים בנתניה ובאבן יהודה הסמוכה, אך סירבו להיכנע לאולטימטום.

לאחר שהבריטים הוציאו להורג את שלושת אנשי האצ"ל בתלייה, הארגון מימש את איומו והוציא להורג את שני הסרג'נטים. גופותיהם נתלו ביער סמוך לנתניה, באתר שהפך לימים לחורשת הסרג'נטים.

האירוע עורר סערה בינלאומית, זעזע את דעת הקהל בבריטניה, וחיזק את הלחץ על ממשלת המנדט לסיים את שליטתה בארץ ישראל.

פרשת הסרג'נטים נחשבת לאחת הפעולות שפגעו ביותר ביוקרת השלטון הבריטי. על-פי דעות רבות, היא הייתה אחד הגורמים שזירזו את פינוי הבריטים מארץ ישראל, אף כי יש הרואים בה גורם שפגע בעמדות היישוב ובסיכויי הקמת המדינה. הפרשה התרחשה במקביל לפרשת אוניית המעפילים "אקסודוס", כאשר 4,500 ניצולי שואה נמנעו מלהיכנס לארץ על ידי הבריטים. שתי הפרשות הללו, שהתחרו על תשומת הלב התקשורתית העולמית, תרמו להחלטת ועדת אונסקו"פ על סיום המנדט הבריטי.

מורכבות הפרשה גברה לאור העובדה ששני הסרג'נטים היו משתפי פעולה של ההגנה. יתרה מכך, אחד מהחטופים, קליפורד מרטין, היה יהודי על פי ההלכה, כיוון שאמו הייתה ממשפחה יהודית ממצרים. עד היום קיימת מחלוקת האם אנשי האצ"ל ידעו על כך לפני החטיפה, ומה היו ההשלכות על ההחלטות ודרך הפעולה של כל הצדדים המעורבים.

מה הקשר בין הפרשה הדרמטית למושבה אבן יהודה? על פי עדויות שעברו מפה לאוזן בין זקני המושבה, חלק מהמעורבים בפרשה מצאו מסתור במושבה, בסליק מוסתר. קיימת אף שמועה שחלק מהציוד הקשור לפרשה נקבר בחצר אחורית במרכז היישוב, אף כי שמועות אלה מעולם לא הוכחו. בנוסף, בזמן התרחשות האירועים, השטח שכיום מוכר כחורשת הסרג'נטים היה חלק מהשטח המוניציפלי של אבן יהודה.

על רקע הפרשה נכתב ספרו של אמנון רובינשטיין, "אהבות אסורות" (2010), והאירוע מתואר גם באחד מפרקי המיני-סדרה "ההבטחה". היום, חורשת הסרג'נטים היא פינת טבע שקטה, המשמשת כתזכורת אילמת לפרק בהיסטוריה שבו היישוב היהודי נאבק על עצמאותו. בין הצללים והעצים מהדהד סיפורם של לוחמים ושל מדינה שקמה מתוך הקרבה ונחישות.

תודה לאיש התיעוד והמורשת פלג לוי על המידע והדיוקים. המעוניינים להרחיב את ידיעותיהם מוזמנים לסרוק את הקישור המצורף: https://youtu.be/O7g9WADxguw?si=kAcxuhk004zlQyEh

‍